None

הצורך להביא את החינוך המתמטי אל העידן הדיגיטלי

אנו חיים בעולם שבו נדמה שרק הקבוע הוא השינוי. הדבר מהווה אתגר ייחודי עבור מורי ביה""ס יסודי שכן הם כל כך עסוקים בתכנון, הוראה, מטלות, הערכה ודיווח, שלא לדבר על נושאים אדמיניסטרטיבים כגון, כמו השגחה ופיקוח, וישיבה בוועדות. 

כתוצאה מכך, הם נאלצים להתמודד ולהתעדכן בשינויים שמביא העידן הדיגיטלי בו אנו חיים, שלא לציין על קשיי ההסתגלות ויישום שלהם.

לכן זה מובן שלמרות שתוכנית הלימודים במתמטיקה הגיעה לשלב בו שילוב של DLP (פלטפורמת לימודים דיגיטלית) היא הכרח מוחלט, ייתכן כי מורים נאבקים לעשות את השינויים הנדרשים לשלבם בפדגוגיה שלהם.

 

היכרות ראשונית עם מחשבונים

אותה סוגיה - שילוב שינוי הכרחי - נדונה לפני 40 שנה עם הכנסת מחשבונים באופן נרחב לשיעורי מתמטיקה. מורים רבים האמינו אז (וחלקם עדיין סבורים) שתלמידים שהשימוש במחשבונים הופך את התלמידים לעצלנים.

אל תעשה אותם תלויים בטכנולוגיה', הם יטענו. 'כללים בסיסיים
ומושגים לעולם אינם משתנים. אחת ועוד אחת תמיד יהיה שווה לשתיים, זה כל מה שאנחנו צריכים
כל מה שעלינו לעשות הוא ללמד אותם את היסודות אותם לימדנו במשך מאה שנים.’

המורים הללו אינם רואים את התמונה הגדולה. התלמידים צריכים ללמוד להשתמש בטכנולוגיה זו שכן הם לא יוכלו לפעול בהצלחה בחיי היומיום העתידיים שלהם בלעדיה. העולם מתקדם והתלמידים חייבים להתקדם איתו.

תלמידים שאינם מסוגלים להשתמש במחשבון פועלים כמו חוטבי עצים באמצעות גרזנים בעוד האחרים משתמשים במסורים.

בשנות השמונים של המאה עשרים הערה נפוצה הייתה: 'לא תלך עם מחשבון כל חייך!' - כיום אף מורה לעולם לא היה אומר זאת. רובנו אכן נושאים איתנו מחשבון כמעט לכל מקום אליו אנו הולכים, כמו גם כל אפליקציה חכמה אחרת בטלפונים הניידים שלנו.

זוהי רק דוגמה אחת קטנה לאופן השונה בו אנו חיים כיום בעולם שונה לעומת זה של המאה העשרים, וכיצד התקדמות הטכנולוגיה שינתה את התדירות שבה אנו עושים מתמטיקה ואת המתמטיקה שאנו עושים.

בדיוק כפי שהמחשבונים דרשו שינוי מהותי בהוראת המתמטיקה, יש טיעון חזק לשלב DLP בכיתות היום אשר מלאות בילידים דיגיטליים שהטכנולוגיה היא מרכזית בחייהם. הם מאמצים לחיקם את הטכנולוגיה ומצפים להתבדר ממנה. ישנה ציפייה הולכת וגוברת שההוראה שלהם תהיה דיפרנציאלית, ותספק להם מסלול למידה אישי.


באיזה סוג DLP עלינו להשתמש?

בעיקרון ישנם שני סוגים: הראשון מציג תרגילים מדפי עבודה מיושנים וספרי לימוד המשקפים פדגוגיה מיושנת מתחילת המאה ה-20 - הדבר היחיד 'המודרני' בהם הוא שהם הוכנסו לפורמט דיגיטלי.

זה כמו שכבת סוכר יבשה העוטפת את אותם מקורות ופעילויות נדושות, שאלות סגורות המלוות בגימיקיים, אשר מלמדות רק שינון  עובדות וידע פרוצדורלי.

האלטרנטיבות הטובות יותר משתמשות בבעיות מעשיות בעלות הקשר, וזאת לא רק כדי לערב ולרתק את התלמידים, אלא גם לתמוך בהם בגישור הפער מייצוג מוחשי לייצוג מופשט.

פלטפורמות הלמידה הדיגיטליות הללו הן השופרות הפדגוגיים להוראה שכן הם מייצגים מתמטיקה בהקשרים של החיים, משתמשים בשפה יומיומית ומספקים מודלים ויזואליים ומניפולציות דיגיטליות כדי לטפח הבנה מושגית. הם מתמקדים לא רק בשינון אלא במטרה לפתח מיומנויות של פתרון בעיות, נימוקים הגיוניים ויכולת לחשוב ולתקשר באופן מתמטי.

 

חיים אחרי הלימודים

המכשירים הדיגיטליים של היום יכולים לבצע חישובים באופן הרבה יותר מהיר ויעיל מכל אדם, אך למכשירים חסרה היכולת לבצע דברים שבני אדם יכולים, כגון:

  • פתרון בעיות
  • קבלת החלטות באופן לוגי
  • לחשוב באופן מתמטי

הסוג הנכון של DLP ידגיש את פיתוח המיומנויות הללו על פני "דחיסת" עובדות, כללים ונהלים.

מורים מלהטטים בין כל כך הרבה דברים ולא בהכרח מקבלים פיתוח מקצועי מספק על תכנית הלימודים והפדגוגיה של המתמטיקה העכשווית. משכך, כאשר הם בוחרים DLP לתמיכה בהוראתם, הם בדרך כלל פשוט בוחרים להשתמש בכלי שנוח להם ושהם מכירים. הם לא בהכרח מזהים את החסרונות שיש בהם.

אז כשאתם בוחרים DLP לבית הספר שלכם תשאלו...

  1. האם הDLP הזה יערב, ירתק וילהיב את התלמידים, או שרק יעשה דיגיטציה של דפי עבודה וספרי לימוד?
  2. האם DLP זה ימקד את תלמידינו בשינון עובדות, כללים ונהלים, או בפיתוח יכולתם לפתור בעיות, לנמק בהגיון ולחשוב מתמטית?
  3. האם הDLP הזה יכין את התלמידנו לעתיד שלהם, או לעבר שלנו?